מיוסטטין לעלייה בכוח וגדילת השרירים חלבון המווסת את צמיחת השרירים בצורה שלילית, כלומר שרמות גבוהות שלמיוסטטין פירושו פחות מסת שרירים, כלומר שפעילות החלבון מיוסטטין הינה קטבולית לשרירים…
מיוסטטין (myostatin) הוא חלבון המווסת את צמיחת השרירים בצורה שלילית, כלומר שרמות גבוהות שלמיוסטטין פירושו פחות מסת שרירים, כלומר שפעילות החלבון מיוסטטין הינה קטבולית לשרירים. ויש לציין כי הרמת משקולות בחדר הכושר מפחיתה את רמת המיוסטטין, וכך בין היתר הרמת משקולות משפרת את בניית וצמיחת השרירים.
רמת מיוסטטין עולה עם העלייה בגיל, הדבר נחשב לאחד המנגנונים שגורמים לאובדן מסת שריר ככל שאנו מזדקנים, כך למעשה גברים ונשים כאחד מאבדים שריר בתחילת העשור הרביעי לחיים שלהם (ויש הטוענים לאחר גיל 30). האדם הממוצע מאבד כ- 50% ממסת השרייםר שלו עד גיל 80, מצב המכונה סרקופניה.
ישנן מספר דרכים לעכב המיוסטטין כדי לקדם ולשפר את בניית השרירים.
דיכוי המיוסטטין חשוב וחיוני לא רק עבור אלה שרוצים להגביר את התוצאות בפיתוח השרירים והרמת משקולות.
הדבר חשוב לאנשים מבוגרים ולטיפול במחלות שונות, הגורמות לתהליכים קטבוליים, כגון: ניוון שרירים, זקנה, איידס, סרטן ועוד…
האפיקטכין הוא פוליפנול שנמצא תה ירוק ובקקאו (שוקולד).
המתן לעכברים מבוגרים מקטין את רמות המיוסטטין בכ- 18% ומגביר את Follistatin (המעכב את הפרשת ה-FSH מההיפופיזה), מעכב מיוסטטין, ב- 56%. בבני אדם, אפיקטכין הגביר את כוח האחיזה ב- 7% תוך שבוע אחד בלבד, והיחס של פוליסטטין / מיוסטטין עלה ב- 49%.
אנו יכולים לקבל מנות גדולות של אפיקטכין מצרכת שוקולד מריר ותה ירוק, אשר משתנה באופן משמעותי בהתאם לאיכות ולכמות. שוקולד מריר ואבקת קקאו נראים שמכילים את הכמות הכי גבוהה.
אם שתית מספר כוסות קקאו ותה מדי יום, אתם יכולים לקבל לא מעט אפיקטכין. (הערה: "קקאו" פירושו הכנת משקה מאבקת קקאו אמיתית – 100%, ולא שוקולד מעובד).
חומצת האמינו לאוצין (גם HMB מטבוליט פעיל של לאוצין) היא אחת מחומצות האמינו מסועפות שרשרת, וקריאטין עשויים לגרום לירידה בביטוי של גנים הקשורים למיוסטטין.
תוספת של קריאטין ניתן להשלים במנה של כ- 5 גרם ליום. לאוצין (Leucine) ניתן להוסיף ב- 2 עד 3 גרם עד 3 פעמים ביום.
בבני אדם השימוש בפוליסטטין המבודדים מחלמונים, הגביר את מסת השרירים בקרב מפתחי-גוף.
מינון של 10 גרם ביום ולאחר 12 שבועות של אימוני התנגדות, גרמו לעלייה של כ- 1.7 ק"ג במסת הגוף הרזה, ואילו בקבוצת הפלסבו לא נצפו שינויים משמעותיים.
מחקר שפורסם ב-1999 הראה כי עליית המיוסטטין בפלזמה של 12% בקירוב תואמת לאובדן ממוצע של 2.2 קילוגרם במסת השרירי השלד במשך 25 ימים.
מכאן ניתן להסיק שירידה מועטה של כ- 12% במיוסטטין צריכה להיות מספיקה בכדי להמריץ עלייה במסת השרירים ומבחינה קלינית הדבר משמעותי.
חוקרים בחנו את ההשפעה של מעכבי הגן מיוסטטין על שרירים וחוזקם. ונמצא בכל בעלי החיים שטופלו במעכבי מיוסטטין עלייה במסת הגוף עם שיפור מובהק של השרירים. מסת שריר גדולה לוותה בשיפור פונקציונלי שהוכיחה ע"י עלייה בכוח האחיזה.
כמו כן אציין שלא הייתה השפעה על מסת שריר הלב, דבר המעיד על כך שהעיכוב של מיוסטטין היה סלקטיבית לרקמת שרירי השלד. ההשפעות לא הוגבלו לשרירים המוזרקים, הם נמצאו גם באתרים מרוחקים ממוקד השרירים. אפילו מנה אחת של מעכבי מיוסטטין היית השפעות משמעותיות על השיפור במסה ובכוח.